רוב האנשים אינם שוכחים את הפעם הראשונה, בדרך כלל בגיל ההתבגרות, בה חשו את הרגש הראשון למשיכה מינית. אך אנשים אחרים לעולם לא ישכחו את הרגע בו הבינו שהם אינם חווים משיכה מינית, ומגלים שהם א-מיניים.
א-מיניות מוגדרת כהעדר משיכה מינית, נטייה ברורה אשר הופכת להיות יותר ויותר ידועה לציבור, ובכל זאת זוכה לתשומת לב מועטת יחסית בתחום הסוציולוגיה. מחקר בנושא מציב אתגרים מסוימים בשל הופעתה האחרונה יחסית של קהילת ה-א-מיניים.
אלא שבדיוק כפי שההומוסקסואליות הייתה חבויה במידה רבה בעבר, עד אשר פעיליה יצאו אל הרחובות בהכרזה כי הם כאן ועל העולם להתרגל אליהם, א-מיניות תמיד הייתה כאן, אך פשוט לא זכתה להכרה.
א-מיניים רבים מתארים את רגע ההארה שלהם, כאשר נתקלו בקהילות א-מיניות והסברים ברשת, והבינו שהם אינם בודדים או חריגים. עבור רבים מהם, הייתה זו נקודת מפנה אשר סייעה להם לחוש בנוח יותר בזהותם, וכתוצאה מכך, התחילו לדבר על התופעה על מנת להגביר את המודעות ולהושיט יד לכל אדם אשר נאלץ להתמודד עם הנטייה.
מאמר זה מציג הבנה לגבי התופעה, כמו גם הסבר לגורמים, לתסמינים, המאפיינים ואפשרויות הטיפול.
התסמינים של א-מיניות
א-מיניות מתבטאת בחוסר בתשוקה מינית כלפי מגדר כלשהו, ולכן האדם עוסק במערכות יחסים רומנטיות בלבד, נעדרות פעילות מינית. תסמיני התופעה כוללים:
- חוסר משיכה מינית כלפי מישהו.
- משיכה רומנטית כלפי אדם מאחד המגדרים, או שניהם, אך ללא תשוקה מינית.
- אדם עשוי לזהות בעצמו א-מיניות כאשר הוא חש חוסר חשק מיני כלפי אדם איתו יש לו מערכת יחסים רומנטית.
קיימים אנשים א-מיניים אשר מדווחים כי הם חשים משיכה מינית, אך חסרים את הנטייה לממש את המשיכה, בהעדר כל רצון או צורך לעסוק בפעילות מינית או אפילו פעילות שאינה מינית דוגמת ליטופים, החזקת ידיים ועוד. הם עשויים לקיים פעילות מינית מתוך סקרנות בלבד, או לאונן כדרך לשחרור, בעוד שאחרים אינם חשים צורך לעשות זאת. הצורך או הרצון של א-מיניים באוננות, אשר מוגדרת גם כחשק מיני, מוסברת באמצעות רצונם להיות מיניים, אך הם אינם מוצאים הנאה בפעילות זו.
הגורמים לא-מיניות
רוב האנשים הא-מיניים לא חוו טראומה ואינם סובלים ממחלת נפש. חשוב לזכור כי טראומה ומחלת נפש מתרחשות גם מחוץ לקהילה הא-מינית, ולא קיימים נתונים אשר תומכים בקיומו של קשר בין מחלת נפש ונטייה מינית. קיים מחקר מדעי קטן על א-מיניות, אך עדיין לא קיימת הבנה טובה יותר של הגורם לאדם להיות א-מיני. נכון להיום, לא קיימות ראיות לכך שא-מיניות נגרמת באמצעות חוסר איזון הורמונאלי.
א-מיניות עשויה להיות מלווה עם טינה עמוקה לקיום יחסי מין בשילוב של גורמים ביולוגיים ופסיכולוגיים כגורם לתופעה. מיניות ואורח חיים מיני הוא עניין של בחירה. אנשים אינטליגנטיים מאוד מעדיפים לעיתים להישאר רווקים כאשר הם חווים דחף מיני נמוך. הם עשויים לשקול את המין כמיותר או משפיל מבחינה מוסרית ואינטלקטואלית. ברוב המקרים אנשים אינטלקטואלים דוחקים את מיניותם בשל סיבות פילוסופיות רוחניות או מוסריות.
לדברי חוקרים, חייבת להתקיים לפחות סיבה ביולוגית או פסיכולוגית אחת לאדם שאינו עוסק במין. ההסברים המוצעים הם הורמונים, הדחקה או שימוש לרעה בעבר במין, ולאו דווקא התעללות מינית. קיימים אנשים א-מיניים אשר עסקו בעברם בפעילויות מיניות מוגזמות ונרחבות מסוגים שונים.
נכון להיום, מבחנים פסיכולוגיים התמקדו במדידת א-מיניות כמצב של 'חוסר משיכה מינית לאף אדם'. אך יחד עם זאת, ייתכנו מניפולציות ענקיות והכחשה בתגובות לנושא, ואנשים רבים פשוט אינם יכולים או אינם רוצים לגלות לאחרים, או אפילו לעצמם, את הסיבה בגללה הם אינם חשים משיכה מינית.
טיפול בא-מיניות
אם אדם א-מיני מבקש לשפר את מצבו או לשנות אותו, עליו ללמוד על השיטות אשר יעוררו אצלו מחדש את החשק המיני. מומלץ לו לברר באמצעות טיפול פסיכולוגי או פגישות עם סקסולוג, את הסיבות לירידה בחשק המיני, על מנת לקבל טיפול.
הטיפול יכלול:
- שיחות טיפוליות לשם הבנת התופעה לעומקה
- בדיקות הורמונליות לשם איתור בעיה פיסית כלשהי
- תרגול של יצירת אינטימיות אשר כוללת חיבוקים, בילויים מהנים, ליטופים, ורגיעה
- הבנה כי מיניות מענגת וטובה משפרת את החיים והזוגיות
אך ראשית, יש להבין כי א-מיניות אינה מחלה פיסית או נפשית אשר דורשת טיפול, בדיוק כפי שהטרוסקסואליות, והיום גם הומוסקסואליות אינן תופעות אשר דורשות טיפול.
