עקמת הפין היא מחלת פיירוני המתבטאת בפיתוח רקמת צלקת סיבית בתוך הפין, הגורמת לזקפה מעוקלת וכואבת. הפין משתנה בצורה ובגדול, וצורת פין מעוקלת היא נפוצה ואינה בהכרח סיבה לדאגה. יחד עם זאת, מחלק מהמקרים, המחלה גורמת לעיקול או כאב משמעותי.
מצב זה עלול למנוע מגבר לקיים יחסי מין או להקשות עליו לקבל או לשמור על זקפה. עבור גברים רבים, מחלה זו גורמת ללחץ וחרדה. בקרב אחוז קטן מהגברים, המחלה נעלמת מעצמה, אך במרבית המקרים היא נשארת או מחמירה. טיפול עשוי להיות נחוץ אם העקמומיות חמורה עד כדי כך שהיא מונעת יחסי מין מוצלחים.
גורמים לעקמת הפין
הגורמים אינם מובנים לחלוטין, אך מספר גורמים עשויים להיות מעורבים. בדרך כלל, המצב נובע כתוצאה מפגיעה חוזרת ונשנית לפין. לדוגמא, הוא עלול להינזק במהלך קיום יחסי מין, פעילות אתלטית או כתוצאה מתאונה.
במחלת פיירוני, כשהפין מזדקף, האזור עם רקמת הצלקת אינו נמתח, מכופף את הפין או מתעוות ואולי אף כואב. בקרב חלק מהגברים, המצב מתפתח בהדרגה ואינו נראה קשור לפציעה. מדענים בודקים אם העקמת עשויה להיות קשורה לתכונה תורשתית או מצב בריאותי מסוים.
תסמיני עקמת הפין
תסמיני וסימני המצב עלולים להופיע פתאום או להתפתח בהדרגה. התסמינים הנפוצים ביותר כוללים:
רקמת צלקת – כשהרקמה קשורה למחלת פיירוני, היא עשויה להיות מורגשת מתחת לעור הפין בצורת גושים שטוחים או מצבורי רקמות קשות.
עקמת כלפי מעלה, מטה או בכפיפה לצד אחד – במקרים מסוימים, הפין הזקוף מסומן בחריצים או קווים, עם נפיחות הדוקה וצרה.
בעיות זקפה – מחלת פיירוני עלולה לגרום לבעיות בקבלת או שמירה על זקפה.
קיצור הפין – הפין עשוי להיות קצר יותר כתוצאה מהעקמת.
כאב – העקמת עשויה להתבטא בכאב בפין, עם או ללא זקפה.
העקמת עלולה להחריף בהדרגה, אך בשלב מסוים היא מתייצבת ברוב המכריע של המקרים. רוב הגברים סובלים מכאב במהלך זקפה, המשתפר בתוך שנה עד שנתיים, אך רקמת הצלקת והעקמומיות נותרים לעיתים קרובות. חלק מהגברים חווים שיפור בכאב ללא טיפול.
אבחון ובדיקות
לעתים קרובות בדיקה פיזית מספיקה לזיהוי נוכחות רקמת צלקת בפין ואבחון העקמת. לעתים נדירות, מצבים אחרים גורמים לתסמינים זהים ויש לשלול אותם. הבדיקות המאבחנות מחלת פיירוני להבנה מדויקת של הגורם לתסמינים, עשויות לכלול:
בדיקה פיסית – הרופא ימשש את הפין במצב שאינו זקוף, כדי לזהות את מיקום וכמות רקמת הצלקת. הוא עשוי אף למדוד את אורך הפין. אם המצב ממשיך להחמיר, מדידה ראשונית מסייעת לקבוע אם הפין קצר כתוצאה מהעקמת.
בדיקות אחרות – הרופא עשוי להורות על בדיקת אולטרסאונד או בדיקות אחרות כדי לבחון את הפין במצב זקוף. לעיתים יתכן שיהיה צורך לקבל זריקה ישירות לפין, על מנת לגרום לו להזדקף. אולטרסאונד היא הבדיקה הנפוצה ביותר להפרעות פין, והיא מבוצעת עם שימוש בגלי קול כדי להפיק תמונות רקמות רכות. בדיקות אלו עשויות להראות נוכחות רקמת צלקת, זרימת דם לפין והפרעות אחרות.
טיפולים לעקמת הפין
הרופא עשוי להמליץ על גישת המתנה, במקרים בהם העקמת אינה חמורה, כשניתן עדיין לקיים יחסי מין ללא כאבים, כשהכאבים במהלך הזקפה מתונים וכשיש תפקוד זקפה תקין. אם התסמינים חמורים, הרופא עשוי להמליץ על טיפול תרופתי או ניתוח.
טיפול תרופתי
מטרתו של הטיפול התרופתי הוא להפחית את היווצרות רובד הרקמה ורמת הכאב, כמו גם להפחית את עקמת הפין. הטיפול עובד באמצעות פירוק הצטברות קולגן הגורמת לעקמת, וכרוך בסדרת זריקות הניתנות במרפאת הרופא, ישירות לתוך הפין.
ניסויים קליניים מצאו כי טיפול קולגן מפחית באופן משמעותי את העקמת ותסמינים מטרידים. יש לדון בתופעות הלוואי האפשריות של תרופה זו עם הרופא, שכן חלק מהן עשויות להיות רציניות. תרופות אחרות הן תרופות לבליעה המותאמות באופן אישי לפי חומרת התסמינים וההיסטוריה הרפואית של המטופל, או שנקבעות זריקות ג'ל מקומי וזריקות אינטרפרון.
ניתוח
רוב המומחים ממליצים על ניתוח בשלב מוקדם של העקמת. הרופא יציע את הניתוח, אם עיוות איבר המין חמור במיוחד, מטריד, או מונע קיום יחסי מין. בדרך כלל לא מומלץ לבצע ניתוח אם העקמומיות מפסיקה לגדול. סוג הניתוח תלוי במצב האישי. הרופא ישקול את מיקום רקמת הצלקת, חומרת התסמינים וגורמים אחרים.
ראו גם:
