רמות האסטרוגן, הפרוגסטרון והטסטוסטרון יורדות באופן טבעי עם הגיל, במיוחד במהלך גיל המעבר ולאחריו. מאמר זה סוקר את השיטות לשמירת התפקוד המיני, אפילו אם רמות ההורמונים יורדות.
ההורמונים המסדירים את מחזור הרבייה, התפקוד המיני, ומצב הרוח, יורדים עם גיל המעבר ומשפיעים באופן שלילי על חיי המין. רמות נמוכות של אסטרוגן, טסטוסטרון והורמונים אחרים הם הגורם העיקרי הקשור לגיל ותפקוד מיני ירוד בנשים.
כיצד משפיעים הורמונים נשיים על המיניות?
הורמונים הם כימיקלים המיוצרים על ידי בלוטות ואיברים המשמשים שליחים בגוף. הם שולטים במגוון נרחב של תפקודי גוף חיוניים, כולל רמת אנרגיה, צמיחה והתפתחות, ורבייה.
ההורמונים האחראים חלקית על שליטה במיניות האישה הם:
אסטרוגן
ההורמון הנשי העיקרי המסייע לוויסות המחזור החודשי, שליטה על התפתחות איברי המין הנשיים ועיבוי רירית הרחם לתמיכה בהריון. כשאישה מתקרבת לגיל המעבר, בתקופת הזמן הנקראת "פרי מנופאוזה", רמות האסטרוגן מתחילות לרדת באופן משמעותי, והופכות להיות כה נמוכות עד כי רירית הרחם כבר אינה מתפקדת, וגיל המעבר מתרחש.
רמות נמוכות של אסטרוגן עשויות להשפיע באופן משמעותי על התפקוד המיני. את עשויה לחוות יובש בנרתיק המוביל לכאבים ביחסי מין, לסבול מתנודות במצבי רוח, ובעיות שינה.
טסטוסטרון
נחשב בעיקר להורמון גברי, אך מיוצר גם על ידי נשים וחשוב לתפקוד המיני. שחלות האישה מייצרות באופן טבעי טסטוסטרון, המשמש לסיוע בייצור אסטרוגן. מחקרים הראו שרמות גבוהות יותר של טסטוסטרון קשורות לתשוקה מינית מוגברת והתנהגות מינית תקינה בקרב נשים.
היות ורמות טסטוסטרון נוטות לרדת באופן טבעי בקרב נשים לאחר גיל המעבר, חלק מהחוקרים סבורים שהמצב עשוי לתרום להפחתת עוררות ותגובה מינית המתרחשת במקרים רבים בקרב נשים מבוגרות.
פרוגסטרון
בדומה לאסטרוגן, זהו הורמון נשי נוסף המסייע לשליטה במחזור החודשי ותמיכה בהריון. רמות פרוגסטרון יורדות גם עם ההגעה לגיל המעבר.
בעוד שחוקרים עדיין עובדים על מנת להבין את תפקיד הפרוגסטרון בתפקוד המיני הנשי, שינוי ברמות פרוגסטרון נחשב כקשור להתנהגות מינית נשית משובשת.
שמירה על התפקוד המיני
בעוד שירידה בהורמונים נשיים עשויה להוביל לאבדן תשוקה מינית, קשיי עוררות מינית וחוסר יכולת להגיע לאורגזמה, שינויים אלו אינם מתרחשים בקרב כל הנשים המבוגרות. ואם את חווה בעיות בתפקוד המיני לטווח הארוך, קיימים טיפולים המסייעים לשמירת פעילות מינית גם בשנים מאוחרות.
אפשרויות הטיפול בתפקוד המיני הנשי, בהקשר הורמונאלי, כוללות:
טיפול באסטרוגן – נטילת טיפול הורמונאלי של אסטרוגן מסייע בהקלת תסמיני רמות אסטרוגן נמוכות, כולל יובש בנרתיק. טיפול זה מסייע לנשים רבות לחוות נוחות והנאה מוגברים במהלך קיום יחסי מין. אך טיפול באסטרוגן קשור לסיכון מוגבר לסרטן רירית הרחם, ומומלץ לקחת פרוגסטרון יחד עם אסטרוגן להפחתת סיכון זה.
אסטרוגן מקומי – שיטה נוספת לספק אסטרוגן לגוף היא שימוש בקרם אסטרוגן לנרתיק. קרמים אלו מסייעים בהגברת שימון הנרתיק ועוררות מינית בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
טיפול טסטוסטרון – מחקרים רבים בדקו שימוש בתוספי טסטוסטרון לשיפור התשוקה המינית בקרב נשים עם בעיות בתפקוד המיני. חוקרים מצאו כי טיפול זה מסייע בשיפור התשוקה המינית בקרב נשים לאחר גיל המעבר, הסובלות מבעיות בדחף מיני וסיפוק מיני.
היות וטיפולים אלו כרוכים בסיכונים, יש לדון באופן מלא עם הרופא לגבי היתרונות והחסרונות של כל אפשרות. במקרים מסוימים, שינויים פשוטים באורח החיים, כגון שיטות התמודדות עם מתחים, שיפור השינה ופעילות גופנית, משיבים את התשוקה המינית ללא סיכוני טיפולים הורמונליים.
