חינוך מיני לילדים ונוער – הגיל שכדאי להתחיל

נרצה או לא נרצה, בעידן האינטרנט אפילו ילדים צעירים חשופים למידע אודות מין ומיניות. הבעיה היא שקשה להורים או לאנשי חינוך לנהל בקרה מסודרת ולדעת מאילו מקורות רשמיים או לא רשמיים שואבים ילדים וילדות, נערים ונערות, את המידע אודות יחסי מין, מין בטוח, זוגיות ואהבה. בזמנים כאלה, חשיבות החינוך המיני לילדים ונוער איננה יורדת אלא דווקא עולה.אל מול ההצפה במידע שעלולה לגרום לבלבול, מבוכה וסילופים, על מערכת החינוך ועל כל הורה לילדים להתייחס לנושא.

חינוך מיני לילדים ונוער: מהו הגיל שכדאי להתחיל?

בגיל ההתבגרות חווים הילדים שהופכים לבני נוער שינויים עצומים. ההורמונים גועשים, הגוף מתפתח ומשתנה, הפסיכולוגיה משתנה ומערכות יחסים הולכות ומתפתחות. בגיל זה, להתחיל לראשונה עם חינוך מיני זוהי טעות. עדיף להתחיל בכך מוקדם יותר, בגיל צעיר יותר מבעבר. בעידן הפתיחות המידע, מוסכם על כל אנשי המקצוע שחינוך מיני זה כבר לא עניין רק לבני נוער. החינוך צריך להתחיל בגילאים צעירים. הנתונים הרשמיים מהמחקר מגלים כי 8 מכל 10 בני ובנות נוער כבר קיימו יחסי מין (לא בהכרח מלאים) לפני גיל 18. אחוז ניכר גם לפני גיל 15 ולפעמים אף בגיל בית הספר היסודי.

מטרת החינוך המיני היא ליצור שקיפות, לתת ידע ולאפשר לילדים גישה לידע מבוסס ולהפריד בין מיתוסים לבין מציאות. חינוך מיני לא נועד לעודד צעירים לקיים יחסים לפני שהם בשלים רגשית. נהפוך הוא, החינוך אמור לסייע לילדים להבשיל בקצב שלהם. מתן כלים להתמודד עם לחץ חברתי, עם מבוכה או הנחות שגויות. גם אם קיימת מבוכה, חינוך וידע בנושאי מין צריך להעצים, להעניק יכולת וכישורי חיים חיוניים. העברת הידע לא צריכה להיות "קרה" או "טכנית". לא מדובר רק בשיעורים על רבייה או אנטומיה אלא ראייה של מיניות בהקשר הרחב והכוללני שלה.

חינוך מיני אינו מתרכז רק בחינוך למין בטוח

מחקרים שנעשו בארצות אירופה השונות מגלים כי מרבית הצעירים יודעים היטב מהו מין בטוח. יתירה מכך, בין שמונה לתשעה מכל עשרה בני נוער וצעירים שמקיימים יחסים בפעם הראשונה משתמשים באמצעי מניעה. האם זאת אומרת שלהורים או למערכת החינוך אין צורך לעסוק בכך? התשובה שלילית. גם כיום, חשוב להמשיך לשים דגש בתוכניות הלימודים, בקמפיינים ציבוריים וגם בחינוך הורי, על המשמעות הרגשית של קיום יחסים ועל החשיבות של מין בטוח. ואין לבלבל בין אמצעי מניעה בכלל לבין הישמרות ממחלות מין בפרט.

כאשר משוחחים על מיניות ומין עם ילדים או בני נוער, יש להתאים את רמת השיח לבשלות של הצעירים ומומלץ שלא להפוך את העיסוק בנושא לטכני מדי. מלבד חינוך למין בטוח, תכנית מסודרת לחינוך מיני כיום תכלול תכנים בנושאי משיכה מינית ונטייה מינית על צורותיה השונות. ההנחה הרווחת כיום היא כי בני נוער רבים מוטרדים בעניין הנטייה המינית ולכן גם את הדברים הללו צריך לשים על השולחן. חשוב לאפשר במידת הצורך קבלת ייעוץ או תמיכה פרטניים (למשל על ידי יועצת בית הספר, עובדים סוציאליים וכדומה).

חינוך מיני לא רק בבית ספר, גם בבית

חשוב להדגיש כי חינוך מיני לילדים ולבני נוער איננו אך ורק משימה לבתי הספר, מורים ואנשי חינוך. הפתיחות של ההורים והשיח בנושא בבית מפחיתים למשל את הכניעה ללחץ חברתי לקיום יחסים בגיל צעיר ולפני שקיימת בשלות נפשית. כל אנשי המקצוע מצביעים על כך כי הורים המגלים מעורבות בחיי ילדיהם בתחום זה מסייעים להם לפתח מיניות בריאה ויחס חיובי כלפי מיניות כחלק טבעי מהחיים.

מקורות ולקריאה נוספת:
https://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0010/379045/Sexuality_education_Policy_brief_No_2.pdf?ua=1
https://freechild.org/youth-and-sex-education/

אולי יעניין אותך גם:

האם להורים יש השפעה על מיניות ילדיהם?

מכורים לאוננות? כך תוכלו להכיר בסימנים ולהתמודד