רוב האנשים הסובלים מתסמונת העייפות הכרונית סובלים מהשפעות המחלה על חיי המין שלהם, וזוהי תופעה טבעית.
כאשר פעולות בסיסיות של חיי היומיום נתפסות כמפרכות ואדם בקושי מסוגל לבצע את המשימות הפשוטות ביותר, תפקוד מיני עשוי להיתפס כפעולה שאינה באה בחשבון. כשאדם עייף, הוא אינו מעוניין לקיים יחסי מין.
עייפות משפיעה על הליבידו, אם כתוצאה מתסמונת תשישות כרונית או מאמץ מוגבר, העייפות עצמה גורמת לו להתעניין פחות במין.
הגורמים לעייפות כרונית
הגורמים לעייפות כרונית אינם ברורים מספיק כיום לרפואה המודרנית. התסמונת לרוב פורצת בגילאים מבוגרים (20 ומעלה) והיא שכיחה יותר בקרב נשים.
הרפואה הקונבנציונאלית כיום עדיין אינה תופסת את התסמונת כמחלה של ממש (ולכן, קשה "להוכיח אותה" כאשר עומדים מול ועדה רפואית של ביטוח לאומי למשל לקבל זכויות) ותסמיניה נחשבים כהשערות בלבד.
עוד על גורמים לתסמונת התשישות הכרונית.
עייפות וליבידו
למרות המחקר המוגבל, קיימות מספר עדויות לפיהן עייפות משפיעה על הליבידו והבריאות המינית. סקירה שנערכה בקרב נשים לאחר מלחמת המפרץ, מצאה ש-88% מהנשים שסבלו מתסמונת תשישות כרונית, דיווחו על בעיות בתפקוד המיני, לעומת 32% נשים ללא התסמונת.
מחקר ספרדי שעקב אחר 27 נשים הסובלות מתסמונת עייפות כרונית מצא כי תסמיני העייפות הפכו עם הזמן לחמורים יותר, והנשים נטו להימנע מקיום יחסי מין, נהנו פחות ממין, והתייחסו אל המין כאל חוויה שלילית.
מספר תסמיני עייפות כרונית תורמים לליבידו נמוך וכוללים עייפות מכרעת; קושי בחשיבה וזיכרון; כאבי שרירים ומפרקים; דלקת בבלוטות הלימפה או בגרון; ונדודי שינה. ההשפעות הפסיכולוגיות של עייפות תורמות גם הן לליבידו נמוך ובעיות בתפקוד המיני. אנשים הסובלים מעייפות כרונית חשים מדוכאים, עצבניים וחרדים. כשאדם חווה תסמינים אלו, הוא אינו מתעניין במין.
שחזור הבריאות המינית
למרות שתסמונת עייפות כרונית נוטה להפוך את המין לפחות מושך, המחלה אינה חייבת לשים קץ לחיי המין. צריך פשוט להתאמץ מעט על מנת לשמור על בריאות והנאת חיי המין. מטופלים שאובחנו עם עייפות חווים את הקושי המשמעותי ביותר בתחום זה, היות והם מותשים ומוטרדים מכדי להיות מסוגלים להתמקד בבריאות מינית או בחשק המיני שלהם. רובם אינם מתעניינים במין במהלך שלב משבר העייפות, ומנסים פשוט להמשיך לתפקד בתחומים אותם הם מוכרחים לבצע, ולהבין מה קורה. מצב זה חייב להתייצב, וכשהוא מטופל, יש לסייע למטופל להתמודד עם התסמינים והפעילות.
המלצות אלו מסייעות להשבת הרצון המיני.
אדם יודע כיצד נראים חיי מין בריאים – לכן מומלץ להקדיש זמן אחת לשבוע או שבועיים לנושא זה. בני הזוג הממוצעים מקיימים יחסי מין אחת לשבוע. אם אדם סובל מעייפות ומסוגל לקיים יחסי מין אחת לשבועיים או אחת לחודש, זוהי התקדמות.
התייחסות קלילה לקושי ראשוני – אדם הסובל מעייפות צריך לדעת שלא יאכזב את בת או בן זוגו. מין אינו מבחן ואינו חובה, אך הוא יכול להיות מהנה, וחלק מהאנשים זקוקים לסיוע בהתמודדות עם התסמינים.
קביעת זמן ותכנון קדימה – אדם הסובל מעייפות יכול להתכונן באמצעות תכנון מספר ימים לפני קיום יחסי המין. בן או בת הזוג יכולים לסייע באמצעות הכנת האווירה המתאימה המסייעת לרגיעה. חלק מהתהליך הוא לתכנן את הזמן הנכון ותוך כדי ההכנות לחשוב על ההזדמנות לקרבה ואינטימיות.
בני זוג שימשיכו לחוות קשיים יכולים לפנות לקבלת טיפול התנהגותי קוגניטיבי, המקדם תקשורת ומסייע טוב יותר להבנה כיצד העייפות מפריעה לחיי המין. למרות שתסמונת עייפות כרונית מקשה על המשך חיי מין בריאים, התפקוד המיני הבריא אפשרי, והוא עשוי אפילו להוות מקור נחמה.
אולי יעניין אותך גם:
אם אתם סובלים מבעיות בתפקוד המיני, גם הפרטנר/ית שלכם צפוי/ה לסבול
