עגבת היא מחלה מדבקת מאוד המתפשטת בעיקר באמצעות פעילות מינית, כולל מין אוראלי ואנאלי. לעתים המחלה עשויה להיות מועברת לאדם אחר באמצעות נשיקות ממושכות או מגע גופני קרוב. למרות שמחלה זו מתפשטת באמצעות פצעים, הרוב המכריע של פצעים אלו נעלם ללא טיפול.
האדם הנגוע אינו מודע כלל למחלה ומעביר אותה, ללא ידיעתו, לבן או בת זוגו ליחסים המיניים. נשים הרות עם עגבת עשויות להעביר את המחלה לתינוק. מחלה זו, הנקראת עגבת מולדת, עלולה לגרום לליקויים בריאותיים או אפילו למוות של התינוק.תדירות עגבת
בעבר המחלה הייתה איום בריאותי משמעותי, שגרם לבעיות בריאות חמורות לטווח הארוך, כגון דלקת פרקים, נזק מוחי ועיוורון. עגבת התנגדה לטיפול יעיל עד סוף שנות הארבעים, כשהפניצילין האנטיביוטי פותח לראשונה. לדברי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) שיעור המקרים החדשים של עגבת צנח בשנות התשעים, ובשנת 2000 הגיע לשיא כל הזמנים, מאז הדיווח הראשון בשנת 1941.
יחד עם זאת, מקרים חדשים של עגבת הוכפלו בין השנים 2005 ל-2013, מ-8,724 ל-16,663 מקרים. בשנת 2014, מספר המקרים החדשים עלה ל-19,999. עגבת אינה יכולה להתפשט באמצעות ישיבה על אסלת השירותים, נגיעה בידיות דלתות, שחייה בברכות שחייה, ישיבה באמבטיות, שיתוף בגדים או כלי אוכל. המחלה נגרמת כתוצאה מהידבקות בחיידקי Palidum Treponema.תהליך התפתחות עגבת
זיהום עגבת מתרחש בשלושה שלבים שונים:
עגבת מוקדמת או ראשונית – אנשים עם מצב זה יפתחו פצעים, שנראים כמו כיבים קטנים, ללא כאב. הם מופיעים על איברי המין או סביב הפה לתקופה שבין עשרה ימים עד שלושה חודשים, והממוצע הוא שלושה שבועות מרגע החשיפה. גם ללא טיפול, הפצעים נרפאים ללא צלקת, בתוך חודש וחצי.השלב השני
עשוי להימשך בין חודש לשלושה חודשים ומתחיל בתוך חודש וחצי עד חצי שנה לאחר החשיפה. אנשים עם עגבת משנית חווים פריחה ורודה על כפות הידיים וכפות הרגליים. יחד עם זאת, הפריחות עשויות להופיע על חלקים אחרים בגוף, וזהות לעיתים לפריחות שנגרמות כתוצאה ממחלות אחרות.
אנשים הסובלים מהפריחות עשויים לחוות גם יבלות לחות במפשעה, כתמים לבנים על החלק הפנימי בפה, בלוטות לימפה נפוחות, חום, וירידה במשקל. בדומה לעגבת ראשונית, עגבת משנית נעלמת ללא טיפול.עגבת סמויה – מצב זה מתרחש כשהזיהום שקוע ורדום, ואינו גורם לתסמינים. אך אם הזיהום אינו מטופל, הוא עשוי להתקדם לשלב המאופיין בבעיות לב חמורות, בעיות מוח ועצבים שעלולים לגרום לשיתוק, עיוורון, דמנציה, חירשות, אין אונות, ואפילו מוות.
ניתן לאבחן עגבת בקלות באמצעות בדיקת דם מהירה המבוצעת בקופת החולים.טיפול בעגבת
אדם שנגוע בעגבת במשך פחות משנה, מטופל עם מנה אחת של פניצילין, המספיקה להריסת הזיהום. לאנשים שאלרגיים לפניצילין, נקבעות תרופות טטרציקלין, דוקסיציקלין או אנטיביוטיקה מסוגים אחרים. אם המחלה נמצאת בשלב מאוחר יותר, קיים צורך במינון מוגבר.
אנשים שמקבלים טיפול לעגבת חייבים להימנע ממגע מיני עד שהזיהום נעלם לחלוטין. שותפים מיניים של החולים צריכים להיבדק, ואם קיים צורך, לקבל טיפול. אם המחלה אינה מטופלת, היא עלולה לגרום לבעיות חמורות וקבועות כגון דמנציה, עיוורון או מוות.