פחד מאינטימיות משפיע בעיקר על נשים, אך גם גברים סובלים מהתופעה, הנקראת "סקסופוביה". יש לז סיבה, יש לה גורמים, וכמו כל חרדה – יש גם דרכים שבהן ניתן לטפל ולזכות בשינוי המיוחל. חרדה ממין יכולה להופיע בשל כמה סיבות, כאשר הברורה מאליה היא פגיעה טראומטית.
אנשים, ובעיקר נשים, שחוות בגיל צעיר טראומה כתוצאה מפגיעה מינית, ניצול מיני, תקיפה – עשויות לפתח לאחר מכן תגובות של חרדה והסתגרות. במקרים כאלה, ניתן להמשיל את החרדה ממין להפרעת חרדה ידועה שנקראת פוסט טראומה או PTSD. יש בהחלט שיטות טיפול מקובלות שיכולות לעזור, אך מחקרים מראים שאחוז ניכר מאלה שחווים חרדה ממין כלל אינם כאלה שחוו טראומה מינית, התעללות או פגיעה אלימה כלשהי.
חרדה ממין, מזוגיות וממגע
ישנם אנשים שמדווחים על היעדר מוחלט של חשק מיני. תופעה זו מכונה א–מיניות. תופעה זו שונה מחרדה ממין, שכן מדובר ביחס אדיש כלפי יחסי מין – לא משיכה ולא דחייה. בין המגדירים את עצמם כא-מיניים ישנם כאלה שמעוניינים בקשר רומנטי ואילו אחרים – לא חפצים בקשר מסוג זה.
אך מה לגבי אלה החרדים מפני קיום יחסי מין, ובפרט אלה שלא חוו טראומה מינית או תקיפה? מטפלים מיניים וזוגיים מספרים שגישות אלו בלבד, כשמדובר בחרדה מפני קיום יחסים, אינן מספקות, ואף עלולות להקשות על הטיפול וההתמודדות.
חרדה ממין: מצב נפשי
לעתים החשש הינו מפני מגע גופני בכלל. לעתים החשש כולל גם חרדה מפני נשיקות וחיבוק או הבעה כלשהי של אינטימיות. יש ומדובר בביטוי להערכה עצמית נמוכה או דימוי גוף שלילי.
מקובל להניח שמצבים כאלה נלמדים כבר בגיל צעיר, למשל במשפחות "נורמטיביות" או משפחות שבהן מחוות גופניות כמו חיבוק בין ההורים או חיבוק של הילדים היו בחזקת טאבו, כלומר לא קיימות או נדירות. או כאשר ההורים התגרשו תוך כדי החצנת הסכסוך, אל מול הילדים.
גם הורים עסוקים, הורים מתעלמים, לאו דווקא בעלי נטיות אלימות או הרסניות, עשויים מבלי משים להעביר לילדיהם מושג דל ביותר לגבי החשיבות של קשר רגשי, אינטימיות ואפילו חברות. אם החרדה ממין מתרחשת אצל אדם שמתקשה ליצור קשרים חברתיים בכלל, או אצל אדם המתקשה ליצור קשר רומנטי או להיחשף רגשית, טיפול בחרדה ממין בלבד יהיה בלתי מספק, וגישת הטיפול תצטרך לכלול גם התמודדות עם חשש ממגע, מאינטימיות, מחיבוק.
אז איך מתמודדים עם חרדה ממין?
טכניקות כמו גירוי עצמי, אוננות והיכרות עם הגוף הפרטי בהחלט נחוצות בכדי לקעקע את המסתורין או אפילו התיעוב שחשים לעתים אותם הסובלים, מפני גופם שלהם. אך נחוץ גם משהו נוסף, מעבר לטכניקה או ליחסי המין עצמם. חשוב לגלות פתיחות רגשית ליחסים עם אחרים, יחסים חברתיים, נתינתן אמון ומתן אמון.
חשוב ללמוד לקיים תקשורת זוגית פתוחה, גם ללא קשר עם מיניות, כשלב בדרך להיפטרות מהחרדה. ביחד עם בן או בת הזוג, חשוב לשתף בקושי ולא להסתיר. התקדמות בשיטת צעד אחר צעד תוכל בהחלט להצליח, ובמידת הצורך – יועץ זוגי, סקסולוגית או פסיכולוג יוכלו להעניק תמיכה נחוצה.
