למרות שמין ומיניות הם נושאים ש”כאילו” אסור לדבר עליהם, או שמביך לדבר עליהם, בני האדם משחר ההיסטוריה עסוקים רבות בתחומים אלה. העיסוק במיניות מתחיל כבר בגיל צעיר מאוד, כאשר ילדים בני 3-4 מגלים את איברי המין שלהם, ומגלים את השונות בין בנים לבנות.
בגיל ההתבגרות העיסוק במיניות נעשה למשמעותי ביותר מבחינת השקעת הזמן והמשמעות שיש לו בקרב הנערים. התעניינות מינית, התנסויות ראשונות ותגליות מפתיעות או מאכזבות.אצל אנשים מבוגרים, המיניות היא חלק משמעותי בבחירת בן הזוג, ובמערכת היחסים הנרקמת איתו. במהלך כל החיים שאלת המיניות היא שאלה משמעותית ובעלת השלכות מרחיקות לכת.
כך, בהתאם לחשיבות הנושא, בראשית המאה ה-19 החל לרקום עור וגידים תחום התמחות חדש- סקסולוגיה. סקסולוגים הם מומחים, לעיתים קרובות מתחום בריאות הנפש או מתחום הרפואה, אשר תחום עיסוקם הוא מין ומיניות.סקסולוג אינו רופא מין
רופא מין (ועור) מתעסק במחלות הקשורות לאיברי המין, או שמועברות באמצעות מגע מיני (הרפס, איידס, זיבה וכו’). לעומת זאת, סקסולוג אינו מתעסק במחלות (והוא אינו בהכרח רופא), אלא בבעיות אחרות שעשויות להתעורר בחיי המין.
כיום, אין מסלול התמחות או הכרה מסודרת במקצוע הסקסולוג. בדרך כלל מדובר באנשים שעושים התמחות נוספת בתחומם אשר עיקרה מיניות ותפקוד מיני. בשל כך, כאשר מחפשים סקסולוג כדאי לבדוק מהי הכשרתו של האדם שפונים אליו, ושאכן יש לו את הידע והכלים לפתור את הבעיות הקיימות.באילו בעיות סקסולוג מטפל?
ניתן לחלק את הבעיות לשתי קבוצות עיקריות- בעיות תפקוד מיני ובעיות בזוגיות. בעיות בתפקוד המיני עשויות לכלול חוסר חשק, א-מיניות, שפיכה מוקדמת (שעשויה ליצור תסכול אצל שני בני הזוג), חוסר יכולת להגיע לאורגזמה (בדרך כלל אצל נשים), בעיות בזקפה וכאבים בעת מגע מיני.
בעיות מיניות שקשורות לזוגיות כוללות פערים בחשק המיני (למשל, שהגבר מעוניין בקיום יחסי מין בתדירות גבוהה יותר מזו של האישה, או להפך), התמודדות עם טראומה מינית (בתוך הקשר או מחוץ לו), או התמודדות עם חידוש קשר זוגי ומיני לאחר בגידה.יש לציין, שההפרדה שתוארה הינה הפרדה מלאכותית- לכל בעיה במיניות או בתפקוד המיני יש השלכה הן על הפן הפיזי של קיום יחסי מין, והן על הפן הרגשי של חיים בתוך זוגיות. לכן, כל טיפול צריך להתייחס לכל ההיבטים שיוצרת הבעיה.
לגלות רגישות למבוכת המטופלים
נראה שהקושי העיקרי בעבודתו של הסקסולוג היא התגברות על מחסום הבושה. אנשים רבים בעולם המערבי סובלים מקשיים בתפקוד המיני. למרות בסיסיותו של נושא זה, עדיין רבים יחושו מבוכה בפנייה לאדם חיצוני שיתערב בחיי המין שלהם, או באיבריהם המוצנעים. לכן, סקסולוג חייב להיות רגיש לקושי ולמבוכה שחשים הפונים אליו. עליו לנרמל את הבעיה ממנה סובל הפונה או הפונים (בעיקר במקרים בנוגעים למיניות בקרב חולים ובעלי מוגבלויות) ולהתייחס אליה בכבוד ובהבנה.המשך הטיפול תלוי בסוג הבעיה ממנה סובל הפונה. לעיתים, הפתרון נובע מעבודה זוגית על רצונות וציפיות הדדיים, והעבודה תתבסס על טיפול פסיכותרפויתי זוגי או פרטני. במקרים אחרים, יש מקום להתערבויות קוגניטיביות התנהגותיות (כך למשל, נראה כי ניתן ללמוד לעכב שפיכה מוקדמת באמצעות טכניקות קוגניטיביות- התנהגותיות או ביו-פידבק). לעיתים, נדרש הסקסולוג להפנות את המטופל לטיפול רפואי, או להעניק לו טיפול כזה אם מדובר ברופא, אם ניכר כי הבעיות נובעות ממחלה או בעיה פיזית שיש לה מענה.
