הרפס גניטאלי היא מחלה הנגרמת ברוב המקרים כתוצאה מווירוס הרפס סימפלקס (HSV). נגיף הרפס סימפלקס מסוג 1 גורם במקרים רבים לפצעים קרים או שלפוחיות חום, אך הוא עשוי להיות אף הגורם להרפס גניטאלי. רוב האנשים עם המחלה אינם מודעים לנוכחותה, היות וברוב המקרים היא אינה מייצרת תסמינים, או שהתסמינים מתונים ביותר.
זיהום וירוס הרפס סימפלקס
וירוס הרפס גניטאלי עובר מאדם אחד לאחר באמצעות מגע מיני. המחלה מתרחשת גם אם אדם עם הנגיף אינו חווה תסמיני או סימני זיהום כגון עגבת. לאחר שהנגיף חודר דרך העור, הוא עובר לאורך נתיבי העצבים. המחלה עשויה להיות רדומה, ולשהות במערכת העצבים ללא הגבלת זמן.
מדי פעם, הנגיף עלול להיות פעיל. כשמצב זה מתרחש, הנגיף עובר בחזרה לאורך נתיב העצבים אל פני העור, שם הוא מתחבר לווירוסים נוספים. בשלב זה, הנגיף עלול לגרום להתפרצות תסמינים, או שהוא עלול שלא להתגלות.
הקלות הבלתי נסבלת של העברת הווירוס הפעיל באמצעות מגע מיני – אפילו שימוש בקונדום אינו יכול להגן על השותף הנגוע. הנגיף עשוי להיות נוכח על העור שנותר חשוף. מספר החזרות של הרפס גניטאלי, או ההתפרצויות, משתנים בקרב החולים.
האופן בו מתרחשים התסמינים
למרות שהחולה עדיין עשוי להעביר את הזיהום, הוא עשוי שלא להבחין שהוא סובל מתסמיני וירוס הרפס סימפלקס. מצד שני, יתכן שהוא יבחין בתסמינים בתוך מספר ימים עד מספר שבועות לאחר ההדבקה הראשונה. לחלופין, יתכן שלא תהיה התפרצות ראשונית של התסמינים עד חודשים או אפילו שנים לאחר ההידבקות.
כשהתסמינים מתרחשים מיד לאחר ההידבקות, הם נוטים להיות חמורים. הם עשויים להתחיל כמו שלפוחיות קטנות שבסופו של דבר נפתחות ומייצרות פצעים כואבים, וגירודים. שלפוחיות ופצעים עשויים להיות מלווים בתסמינים דמויי שפעת עם חום גבוה ובלוטות לימפה נפוחות.
תסמיני הרפס גניטאלי
כל אחד מהתסמינים הבאים של המחלה עשויים להתרחש אצל גברים או נשים:
אזורים סדוקים, גסים או אדומים מסביב לאברי המין – ללא כאבים, גירוד או תחושת עקצוץ.
גירוד או תחושת עקצוץ – סביב איברי המין או באזור האנאלי.
שלפוחיות קטנות נפרדות הגורמות לפצעים כואבים – אלו עשויים להופיע על או סביב איברי המין, הפין או הנרתיק, או על הישבן, הירכיים או באזור פי הטבעת. לעיתים רחוקות יותר, שלפוחיות עשויות להתרחש בשופכה.
כאבים בשלפוחית השתן – כשהשתן עובר על הפצעים. בעיה זו משפיעה במיוחד על נשים.
תסמינים דמויי שפעת – כוללים כאבי ראש, כאבי גב, חום, בלוטות לימפה נפוחות ועייפות.
אבחון – מתבצע עם בדיקה גופנית ומאושר עם בדיקת ספוג או בדיקת דם.
טיפול בתסמינים
לא קיימת תרופה להרפס גניטאלי, אך ניתן להפחית את התסמינים ולמנוע אותם עם הטיפול, כולל הפחתת הסיכון להדבקת אחרים. הרופא עשוי לרשום תרופות אנטי ויראליות כדי למנוע או להפחית את הכאב וחוסר הנוחות מפני התפרצות התסמינים.
תרופות שנלקחות על בסיס יומי על מנת לדכא את הנגיף, עשויות להפחית את מספר ההתפרצויות ואת הסיכון להדביק אחרים.
שיבת התסמינים
אנשים שחוו התפרצות ראשונה בעקבות זיהום הרפס גניטאלי, יכולים לצפות לארבעה עד חמישה התפרצויות חוזרות בתוך שנה. ככל שחולף הזמן, הגוף בונה יותר חסינות לנגיף, וההתפרצויות עשויות להיות פחות תכופות, ואפילו להיעצר לחלוטין בקרב חלק מהאנשים.
כשהתסמינים חוזרים, הם מגיעים בתקופות של מתח נפשי או מחלה. הסיבה לכך היא כי במקרים אלו, המערכת החיסונית עשויה להתקשות בדיכוי הנגיף ומניעת פעילותו.
