תרופות רפואיות ופסיכיאטריות הפוגעות בזקפה

ההערכות בעולם הבריאות קובעות כי שלושים עד ארבעים אחוזים מהאנשים ברחבי העולם חווים חוסר עניין במין במשך לפחות מספר חודשים מידי שנה. נתוני הגורמים לליבידו הנמוך מורכבים מהפעלת סולם לחצים וקשיים רגשיים אחרים, ועד לבעיות פיסיות, כולל בעיות זקפה.

רוב האנשים אינם פונים לקבלת עזרה בעקבות בעיות תפקוד מיני כרוניות, והנתון מצער, היות וחיי מין מספקים מובילים להפחתת מתחים, חיזוק ההערכה העצמית, שיפור הבריאות, חיים מהנים וטיפוח תחושות אינטימיות בין בני זוג.

התרופות העלולות לגרום לבעיות בתפקוד המיני

החשק המיני המופחת קשור לעיתים קרובות לאורח החיים, וזה כולל את כל התרופות אותן צורך אדם. תרופות רבות עלולות להפריע לדחף המיני, ובהתחשב בשימוש הנרחב של רבות מהן, סביר להניח כי שימוש בתרופות רגילות ופסיכיאטריות מהווה גורם מוביל לליבידו נמוך בקרב נשים וגברים.

אם אדם נוטל אחת או יותר מהתרופות הבאות, וחווה בעיות בתפקוד המיני, עליו להתייעץ עם הרופא המטפל וכן עם רופא המתמחה ברפואה אלטרנטיבית אודות חלופות תרופתיות שאינן כימיות.

תרופות נוגדות דיכאון – SSRI

על פי דיווח בכתב העת לפסיכיאטריה ומדעי המוח, בעיות בתפקוד המיני הן תופעות לוואי שכיחות של תרופות נוגדות דיכאון, הכוללות פרוזק וזולופט, המשמשות לעיתים קרובות כקו הטיפול הראשוני לטיפול בדיכאון.

חוסר תפקוד מיני מתרחש באמצעות מספר מסלולים במוח המעורבים בעלייה בסרוטונין, ירידה בדופמין ועיכוב בתמוצת חנקן. כתוצאה מכך, חווה אדם ירידה ברצון המיני, בעיות שפיכה ואורגזמה, ובעיות ספיגה. לכן, בעיות אלו מהוות את הגורם העיקרי להפסקת הטיפול בתרופות אלו.

תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות

תרופות אלו נמצאות בשימוש הרבה פחות נרחב מתרופות SSRI החדשות יותר, אך הן עדיין ניתנות לשם טיפול בכאבים, דיכאון ועצב. גם תרופות אלו קשורות עם ירידה בחשק המיני.

פרוסקר

תרופות אלו שייכות לקבוצת תרופות הנקראות מעכבי 5 אלפא רדוקטאז, המשמשות לטיפול בערמונית מוגדלת. בלוטת הערמונית מכילה אנזים בשם רדוקטאז 5 אלפא, הממיר את הורמון המין הגרי טסטוסטרון לאנדרוגן אחר בשם דיהידרוטסטוסטרון (DHT).

תרופות אלו חוסמות את המרת ה-DHT טסטוסטסטרון. הן מטפלות בכיוון הערמונית, אך מגיעות עם סיכונים משמעותיים, שאחד מהם הוא ירידה בחשק המיני כתוצאה מטסטוסטרון נמוך. ניתן למצוא חלופות טבעיות לבריאות הערמונית.

תרופת פרופסיה

תרופה זו דומה לתרופת פרוסקר, אך היא משמשת בדרך כלל במינון נמוך יותר למניעת נשירת שיער בקרב גברים. התרופה פועלת באמצעות הפחתת DHT, הורמון המין הגברי החזק ביותר הקשור לשיער מתכווץ, באמצעות חסימת אנזים 5 אלפא רדוקטאז. התרופה פוגעת בתדירות קיום יחסי מין, ובעיות בהשגת זקפה מלאה.

אנטיהיסטמינים

אנטיהיסטמינים ובמיוחד בנדריל, קשורים לאובדן זמני של החשק המיני. ברגע שהתרופה מנוקה מהגוף, החשק המיני שב לשגרה. אך אם אדם נוטל תרופות אלו לעיתים קרובות, כגון לשם טיפול באלרגיה, הן עלולות להוות פגיעה ארוכת טווח בתפקוד המיני.

מריחואנה רפואית

תרופה זו נחשבת לחוקית בעשרים מדינות, והיא משמשת בדרך כלל לטיפול בכאבים, בחילות ומצבים רפואיים אחרים. אך היא עלולה לצנן את החשק המיני ופוגעת בזקפה.

תרופות נגד אפילפסיה

קרבמזפין (טרגטול) משמשת בדרך כלל למניעת התקפים, באמצעות מניעת דחפים לאורך תאי העצב. היא פוגעת בדחפים עצביים וכתוצאה מכך עשויה אף להפחית את התחושות המהנות הנובעות ממגע מיני.

תשוקה מינית מופחתת נפוצה בקרב משתמשי טרגטול. מחקר אחד מצא, למשל, כי גברים הסובלים מאפילפסיה הנוטלים תרופה זו, חווים שינוים ברמות ההורמונים, איכות זרע משתנה, בעיות זקפה מוגברות, ותדירות מופחתת של קיום יחסי מין.

חוסמי בטא

תרופות אלו נועדו להורדת לחץ דם, אך הן עלולות להפחית את החשק המיני. גם טיפות עיניים המכילות חוסם בטא, לטיפול בגלאוקומה, עלולות להשפיע על החשק המיני. ברוב המכריע של המקרים, אין צורך בתרופות כדי לשפר את לחץ הדם הגבוה.

בנזודיאזפינים

קיימות עדויות לכך כי תרופות נוגדות חרדה, כגון קסנקס, משפיעות לרעה על התפקוד המיני, כולל הפחתת החשק המיני.