בעיית האימפוטנציה ואין אונות מעסיקה גברים רבים, למרות שרק מיעוטם יפנה לטיפול בבעיה. אין אונת מוגדרת כחוסר יכולת לשמור או להגיע לזקפה למטרת קיום יחסי מין. מיעוט הפניות הינו על רקע פחד מהדבקת סטיגמה, ביישנות, חוסר רצון להגדיר את הבעיה ועוד.
על פי נתוני הסטטיסטיקה, כמחצית מהגברים מעל גיל 40 יסבלו או סבלו לפחות פעם אחת מאין אונות, ובעיה זו נוטה להחמיר ככל שהגיל מבוגר יותר. הטיפול הנפוץ כיום במקרים אלה הינו טיפול משולב הכולל את הפן הנפשי כמו גם הפן הפיזי. תרופות רבות נמצאות בשוק לטיפול בבעיה זו, במידת יעילות זו או אחרת (כדוגמת ויאגרה, סיאליס או לויטרה).תרופות אלו, בנוסף להיותן תרופות בעלות תופעות לוואי מסוימות ומחייבות מרשם רופא, אינן מתאימות לכל בעיות התפקוד המיני אצל גברים. כאשר קיימת התווית נגד לטיפול בכדורים, כמו למשל סוכרת או מחלת לב כלילית אחרת, היא לא תירשם למטופל ולא תוכל לעזור בפתרון הבעיה.
תרופות אלו לא יינתנו גם לאחר ניתוח ערמונית, בעיות באגן או במקרים של גורמי סיכון רבים כמו עישון או השמנת יתר. במקרים בהם אין אפשרות להשתמש בתרופות או בכישלון טיפולים אחרים (כמו הזרקות לפין), יומלץ למטופל לעבור ניתוח להשתלת תותב בפין. ניתוח זה יתאים לגברים, אשר בעייתם הינה כרונית וקבועה ומתבססת על קשיים פיזיים בלבד, ללא מרכיב פסיכולוגי.מהו התותב לפין?
השתלת התותב נעשית בהליך רפואי ניתוחי. למרות הפחד הראשוני מניתוח זה, יש ניסיון רב בסוג ניתוחים זה בעולם, ומידת שביעות הרצון ממנו גבוהה. התותב יכול להיות אחד משני סוגים: תותב קשיח או תותב מתנפח.
ההבדל בין השניים הוא במידת השליטה בזקפה. שני סוגי השתלים מושלים לתוך הפין, כאשר המשאבה מושתלת בשק האשכים ומיכל הנוזלים מושתל באזור האגן. השליטה על הזקפה נעשית באופן מלא, ובאופן מיידי, ללא סיכונים של זקפה ממושכת.השתלת התותב אינה תהליך הפיך, לכן יש לחשוב על הניתוח וכל הכרוך בו, בטרם העשייה, לאחר שמוצו כל דרכי הטיפול האחרות. משמעותו של הניתוח, הינו כי על המטופל להשתמש במערכת זו לפני כל מגע מיני, וכי אינו יכול עוד להשתמש בעזרים אחרים.
מעבר לכך, יש לזכור, כי התותב אמור לפתור רק את בעיית הזקפה ולא את איכות או כמות השפיכה או תיקון אורך הפין. החזרה לשגרה ולחיי מין פעילים, נעשית כמעט באופן מיידי לאחר הניתוח, לרוב, עם אחוזי שביעות רצון (90%-95%) מאד גבוהים.הליך הניתוח
הניתוח חייב להיעשות בחדר ניתוח, בבית החולים או מרפאה פרטית. לרוב, הוא ייעשה תחת הרדמה מלאה או חלקית. חשוב לוודא כי המנתח הינו בעל ניסיון ומומחיות בתחום הן בארץ והן בעולם. השתלת התותב וחלקיו נעשית דרך שק האשכים, כאשר התותב עצמו מוחדר לפין. הסיכונים מניתוח זה עלולים לכלול זיהום השתל, כישלון התותב, תקלה מכאנית אחרת או תזוזת השתל. כיום, עקב הפיתוחים המתקדמים, תקלות אלה כמעט ואינן קורות.
במקרה של זיהום, לפעמים יהיה צורך להוציא את השתל ולהכניס חדש במקומו לאחר ריפוי הדלקת. במידה וכללי ההיגיינה והסטריליות הנהוגים בניתוחים אלה נשמרים, שכיחות סיכון זה יורדת עד ל 1%-2% מהמקרים. לרוב, לשתל לא תהיה בעיה מכנית, גם כעבור פרק זמן ארוך.עם זאת, אין כל סכנה בניתוח חוזר, ולכן הסתכנות חוזרת זו הינה אפשרית במידת הצורך. הניתוח כרוך באשפוז ללילה אחד, במידה וכל הסימנים מראים על התאוששות מתהליך ההרדמה עצמו, בעוד שהוא מחייב לקיחת אנטיביוטיקה למשך לפחות שבוע אחד.
