דימוי עצמי הוא מונח פסיכולוגי שמתייחס לאופן שבו אדם מתייחס לעצמו, מגדיר את עצמו ושופט את עצמו. בקצה אחד של הסקאלה נמצא הדימוי העצמי הגבוה (הנרקסיסטי)- אנשים אשר מתארים את עצמם כייפים, חכמים, מוצלחים, אהובים וכד'.
בקצה השני של הסקאלה נמצא הדימוי העצמי הנמוך, הפגוע – אנשים אשר מתארים את עצמם כלא מוצלחים, מכוערים, לא אהובים, לא אטרקטיביים וכו'. כמובן, שרוב בני האדם נמצאים במקום כלשהו בטווח – אנחנו תופסים את עצמנו מוצלחים בתחומים מסויימים ופחות מוצלחים בתחומים אחרים, ובסך הכל יוצרים לעצמנו תבנית כלשהי של שיפוט עצמי שמהווה בסופו של דבר את הדימוי העצמי שלנו.
דימוי גוף
בתוך המכלול של התחומים המרכיבים את הדימוי העצמי, ניתן לכלול במקום של כבוד (בדרך כלל) את דימוי הגוף. במיוחד בעולם המערבי, אך למעשה לאורך כל ההיסטוריה ובמרבית התרבויות, לאופן שבו אנחנו נראים יש משקל גדול בתוך הדימוי העצמי. לתפיסה המתייחסת למראה הכללי ולגזרת הגוף בפרט קוראים דימוי גוף.
השפעת דימוי הגוף
לדימוי הגוף ישנה השפעה מסיבית על התנהלותם של אנשים בעולם. כמובן, שככל שדימוי הגוף קיצוני יותר לכיוון זה או אחר, כך השפעתו גדולה יותר על היומיום. דימוי גוף הוא בדרך כלל הבסיס (או חלק מהבסיס) להתפתחותן של הפרעות הקשורות לעיסוק בגוף, ובראשן הפרעות האכילה.
נערות (או נערים) הסובלות מהפרעות אכילה בדרך כלל תופסות את גופן כשמן ודוחה, ומרגישות צורך לשנות את מראן על מנת שיוכלו להיות מאושרות. גם כאשר לא עוסקים בקיצוניות זו, אנשים רבים עסוקים רבות בדיאטות, אימוני ספורט ועיצוב הגוף. כל אלה, גם כאשר הם נעשים במינון בריא, הם השלכות של חשיבות דימוי הגוף על חיינו היומיומיים.
אלמנט נוסף שמושפע רבות מדימוי הגוף הוא זוגיות ומיניות. לאנשים אשר דימויים העצמי בכלל, ודימוי הגוף בפרט, הינו שלילי, קשה יותר להיות בתוך אינטראקציה עם אנשים אחרים. כדי להיות בקשר משמעותי ומהנה, אדם צריך בדרך כלל לאהוב ראשית כל את עצמו.
כאשר הוא עסוק בביקורת עצמית ובתחושת חוסר נוחות עם עצמו ועם גופו, קשה לקשר להתרומם. מטפלים רבים נתקלים בקשיים בזוגיות ובמיניות הנובעים מכך שאחד מבני הזוג אינו מרגיש בנח עם גופו. טיפול שמתמקד בשיפור דימוי הגוף עשוי להיות מועיל ביותר במצבים אלה.
מציאות או דימיון?
אחת הבעיות הגדולות בקיומו של דימוי גוף ובחשיבותו עבור אדם, היא שדימוי הגוף אינו נוצר בהכרח בהתאמה למציאות. מחקרים הראו, למשל, שנשים מתארות את עצמן כשמנות הרבה יותר ממה שהן במציאות.
אנשים עשויים לתפוס את עצמם כפחות יפים ואטרקטיביים, ובמקרים קיצוניים אפילו מגעילים ודוחים, למרות שהסביבה שלהם חוזרת ואומרת להם דברים אחרים לגמרי. מהצד השני, ישנם אנשים שבטוחים שמראם מדהים, וגם תפיסה זו אינה מבוססת על ראיה אובייקטיבית של המציאות.
חיזוק דימוי גוף חיובי
מכיוון שפעמים רבות דימוי הגוף השלילי אינו נשען דווקא על מציאות אובייקטיבית, אמירות המתייחסות למציאות לא בהכרח יחדרו לעומק ההכרה של הפרט. יחד עם זאת, ברור שאדם ששומע פעמים רבות, מהרבה מקורות חיזוקים חיוביים, קל לו יותר להפנימם בתוך מערכת דימוי הגוף שלו.
בטיפול, המטרה אינה להחמיא למטופל עד שישתכנע, אלא לנסות ביחד איתו להבין את המקור לביקורת שהוא מפנה כלפי עצמו, יחד עם נסיון למצוא נקודות חזקות שגם המטופל מסוגל לראות, להעצימן ולתת להן מקום נכבד יותר מאלה השליליות אליהן המטופל רגיל להתייחס יותר.
